כוונות התקיעה וסדר תקיעות שופר – הכנה מעשית לבעל תוקע
התקיעות המוזכרות והסדר שלהן מהוות אבן יסוד בהבנת מצוות השופר והכוח הרוחני הטמון בה, ומטרתן לעורר את האדם לתשובה ולקרבה להקב"ה.
התקיעות המוזכרות והסדר שלהן מהוות אבן יסוד בהבנת מצוות השופר והכוח הרוחני הטמון בה, ומטרתן לעורר את האדם לתשובה ולקרבה להקב"ה.
כוונות התקיעה – סדר ועניינים
כוונות מעכבות:
- לשם קיום מצוות תקיעת שופר – גזירת הכתוב, כפי שמודגש בחתם סופר שזו הכוונה העיקרית.
- להוציא את השומעים ידי חובה – לתקוע בצורה שתוציא את כל השומעים ידי חובת המצווה.
כוונות פשוטות הקשורות לשופר:
- שופר – "שפרו מעשיכם" – תקיעת השופר מהווה קריאה לשיפור המעשים והתחזקות רוחנית.
- תרועה – "תעיר ותריע" – ההתעוררות הנדרשת בימים אלו: "עורו ישנים משנתכם."
- גימטריות:
- האות ש בגימטריא היא "אלקים" במילוי (אלף, למד, הי, יוד, מם).
- האות פ בגימטריא "אלקים."
- האות ר בגימטריא מתגלגלת מבטאת את המילה "אלקים" בכל שלבי כתיבתה.
כוונות נסתרות:
- לעורר רחמים על השכינה – לבקש רחמים על גלות השכינה כתוצאה מעוונותינו, תוך קבלה לעזוב את החטא ולהשתדל לקבל קבלה אחת, אפילו קטנה.
- צורת השופר – צרה בהתחלה ומתרחבת, רמז לפסוק "מן המצר קראתי קה" שמדבר על התרחבות וישועה.
- שופר בגימטריא "אלקים" – האותיות ש' ו-פ' מסמלות את שם ה' במילוי, והאות ר' מתגלגלת לשם ה'.
- האדמת פני התוקע – באותו הרגע מתגלה אור גדול, ולכן ראוי לא להסתכל בפניו בזמן התקיעה.
- בתקיעה ראשונה – לעורר חסד – לעורר את האדם לשוב בתשובה. בשברים ובתרועה מבקשים למתק את הדינים.
- שופר כעצם הבהמה – מלכות ה' מגיעה ממקום נמוך, ולכן יש עניין מיוחד בשימוש בשופר.
כוונות פשוטות בתקיעה:
- קיום ציווי ה' – מצוות תקיעת שופר היא ציווי ישיר מהרמב"ם.
- פחד מיום הדין – "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (רס"ג ורמב"ם).
- בלבול השטן – אחד התפקידים של השופר הוא לבלבל את השטן.
- תפילה ובכי – השופר משמש כאמצעי לתפילה ולבכי לפני ה'.
- זכר לעקדת יצחק – השופר מזכיר את העקדה ומעורר רחמים.
- המלכת ה' – "ותרועת מלך בו" (רס"ג).
- בריאה חדשה – השופר מזכיר את בריאת האדם על ידי נפיחת רוח חיים.
- שפרו מעשיכם – קריאה לתשובה והתעוררות רוחנית.
- זכר למעמד הר סיני – קבלת התורה מחדש.
- זכר לגאולה – תקיעת השופר מסמלת את קיבוץ נדחי ישראל ותחיית המתים.
- ענווה – השופר מזכיר את הפסוק "מן המיצר קראתי קה."
- צרות ואויבים – התקיעה מזכירה את אויבי ישראל (שמריעים במלחמה).
- מלחמה בשטן – התקיעה היא הכרזת מלחמה נגד השטן.
- זכר לדברי הנביאים – השופר מזכיר את קריאת הנביאים לעם ישראל.
סדר התקיעות:
- חסד, גבורה, מלכות, רחמים – תקיעה ראשונה מסמלת חסד, שברים – גבורה, תרועה – מלכות, והתקיעה האחרונה מסמלת רחמים.
- צדיק, חטאים, תשובה – התקיעה הראשונה מסמלת את הצדיק שלא חטא, השברים והתרועה מסמלים את החטאים, והתקיעה השנייה מסמלת את החזרה בתשובה.
- מאה תקיעות – כנגד מאה פעיות של יולדת ביום הרת עולם.
- שלושים תקיעות דמיושב – כנגד אברהם, שלושים דמעומד כנגד יצחק, שלושים דחזרה כנגד יעקב, ועשר האחרונות כנגד דוד המלך.
וידויים:
- 30 ראשונות (דמיושב) – כנגד אברהם אבינו, מבטאים חרטה על עבודה זרה ומסתעפיה (כעס, זלזול בתפילה) ומכוונים לעולם העשייה.
- 30 שניות (דלחש) – כנגד יצחק אבינו, מבטאים חרטה על גילוי עריות ומסתעפיה (גאווה, שמירת עיניים) ומכוונים לעולם היצירה.
- 30 שלישיות (דחזרה) – כנגד יעקב אבינו, מבטאים חרטה על שפיכות דמים ומסתעפיה (שז"ל, הרמת יד, הלבנת פנים) ומכוונים לעולם הבריאה.
- 10 אחרונות – כנגד דוד המלך, מבטאים חרטה על לשון הרע והדיבור (מחלוקת וביטול תורה) ומכוונים לעולם האצילות.