ח"י לעומר – 77 לעצמאות מדינת ישראל

הקדמת העורך והמסדר, מערכת וְשִׁנַּנְתֶּם, ספירת העומר לפי דברי הרמב"ן הם ימי קדושים כימי חול המועד, לא בכדי בתוך ימים אלו אנו נדרשים להכנה למתן תורה, ובימים אלו תלמידי רבי עקיבא לפי הגמרא ביבמות דף סב. נאספו טרם עיתם שלא נהגו כבוד זה בזה, השילוב בין ימים קדושים לתלמידי חכמים קדושים שרבם רבי עקיבא, הניח את יסוד הכלל הגדול בתורה, "ואהבת לרעך כמוך" הפך את המרכיבים הנ"ל לקטלניים עבורם.
היום יח לעומר, חי ימים לעומר, מורה על החיים, ואין לנו מי שהתורה באה לידי ביטוי בחייו כחיים עצמם, כרבי עקיבא, שאמר לפפוס בן יהודה הפורש ממנה כפורש מן החיים, במשל הדגים,
כמסופר בגמרא (ברכות סא ע"ב): פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו בתורה. בא פפוס בן יהודה, ומצא את רבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר לו: עקיבא, אין אתה מתיירא מפני המלכות?! אמר לו: אמשול לך משל למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על שפת הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני הרשתות שמביאים עלינו בני אדם לצוד אותנו! אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם, כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך שפיקח שבחיות אתה, לא פיקח אתה אלא טיפש אתה! ומה במקום חיותנו – אנו מתייראים שמא יתפסו אותנו ונמות, ביבשה שהיא מקום מיתתנו – על אחת כמה וכמה שמתייראים אנו מן המיתה! המשיך רבי עקיבא ואמר לפפוס, אף אנו כן, ומה כשאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך", אנו נמצאים בסכנת מיתה, אם אנו הולכים ומתבטלים ממנה, על אחת כמה וכמה שאנו מתחייבים בנפשנו, ומאבדים את מקור חיותנו! לא חלפו ימים מועטים, עד שתפסו הרומאים את רבי עקיבא והניחוהו בבית האסורים. ותפסו אף את פפוס ונתנוהו בבית הסוהר יחד עם רבי עקיבא. אמר לו פפוס: אשריך רבי עקיבא, שנתפסת על דברי תורה! אוי לפפוס שנתפס על דברים בטלים!
 ואף את חייו עצמו מסר על דברי התורה, וכל ימיו היה מצטער מתי יבוא הדבר ואקיימנו, כל חייו הוא הרהר באפשרות למות מות קדושים שתבטא את אהבתו לבורא, וביום כיפור, דווקא בו יש ציווי לכל אחד ואחד למעט חלבו ודמו, "ועיניתם את נפשותיכם מערב עד ערב" ללמדנו שמעבר לחיים שאנו חשים בהם, הגשמיים…יש חיי נצח, החיים האמיתיים. 
היום גם חל יום העצמאות למדינת ישראל שהוקמה בארץ ישראל 1948, פלא ישראל, כבר עלה על ידי היעב"ץ ועוד, שאומתנו שרדה גלויות רבות, עם שנוא, לבדד ישכון בגלות, והדבר שחיבר יחד את כל הקהילות מחדש בארצנו היא חיי התורה, שישראל אמונים עליה, ומושבעים קיימה מהר סיני. שב ומתקיים בארצו חרף הקשיים מבית ומחוץ, והפרעות בגשם ורוח הקיימות בכל מקום בעולם, והנה נודע שמקימי המדינה לא היו שומרי תורה, ולהיפך התנגדו ומרדו, חלקם היו בני תורה שגלו מעל שולחן אביהם, ושנו ופירשו, וחלקם מנותקי קשר כמה וכמה דורות, אך ניתן למעשה לאכול את פירות הארץ הטובה, להודות ולהלל להשי"ת על שיבת עם ישראל, לארצו, על האפשרות להגות בתורת השם, ומצוותיה, מתוך שמחה וטוב לבב, ולגבי יסודות המדינה, כפי שניתן ללמוד מדין תוך כדי דיבור, כל עוד עוסקים באותו ענין של "שלום עליך רבי ומורי" הרי שניתן לשנות את הנאמר, ואף ביחס לבורא עולם, ניתן לומר גם לבורא "שלום עליך רבי ומורי" ולקבל תורה מחדש, ולשלב את ארץ ישראל, ו 77 שנה, הם תוך כדי דיבור, מכיוון שעדיין המדינה נלחמת על חייה כך שאנו עדיין מנסים לייצב את יסוד ההישרדות הקבוע בארץ, גם המעצמה מספר 1 בעולם, והעומד בראשה, מזכירים את הבורא על שטרותיהם, ונשיא אמריקה, מדגיש את אמונתו בבורא, וגם לדור המייסדים שרובו איננו, ניתן לומר, גלגלו זכות "שיבת הארץ" על ידם, אך כוונתם הייתה לחוב, גם יהודה שנטה לאהלה של תמר, וצאצא מלך המשיח יצא מהם, הוא בגלל תשוקתה של תמר להעמיד מלכים ושרים משבט יהודה, לא הובטח שלא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, עד כי יבוא שילה ( מן המשיח  ) ולא יקהת עמים" ומוסבר בספרי המקובלים, שפעמים שהקב"ה חייב להסתיר מעיני הס"א נשמה גבוהה והוא נלחם בקודש, אך לא במעשה דיהודה ותמר, וכמבואר שם ברש"י היה כאנוס לכל דבריו, כך יש לומר, שהקמת המדינה נעשתה על ידי שונאי היהדות, ומקעקעיה, בעוות מחשבתי , וחולשת תורנית ורוחנית, ואווירת פריקת עול, אך "תוך כדי דיבור" דיו הוא שניתן לחזור ולתקן, "כי רגע בעינך כיום אתמול כאשמורה בלילה" כי אלף שנים בעינך כיום אתמול וכו'  כך שעוד לא מאוחר, אחרת מנגד לצולי הבשר, שמקדשים את ה"הלכם" יותר מעצרת בו רק חציו לכם, איך תירש האם גבירתה, ואף תשעבדה. 
ומחובת הכרת התודה, יש חובה וזכות להודות להשם על האפשרות לשהות במדינה מתוקנת בשנת 2025, ולא להיות ממוציאי דיבת הארץ הרעה, ארץ אשר השם אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחריתה.