הרהורי 'עם כלביא'

המסר ממלחמת 'עם כלביא' – לעתיד לבוא                                              

דיאלוג סתום בין הבורא לאומות עולם לעתיד לבוא – ביום שהוא נלמד ניתן לדלות פניני אקטואליה מהחדשות המתחוללת בעולם, עם פרוץ מלחמת 'עם כלביא' בין אירן-פרס לישראל, בה במהלך 12 ימים  ( כמנין שבטי י-ה ) ומסמלים על אחדות העם כולו הנדרשת לגאולה השלימה כפי שהתייצבו בהר סיני כאיש אחד בלב אחד, ונשלחו לכאן עשרות טילים וכטבמי"ם לכל רחבי הארץ, וכל היישוב היה בסכנת חיים, ובניסי השם, וסייעתא דשמיא לעם היהודי בפתרונות יירוט, מספר ההרוגים היה מועט באופן יחסי למימדי ההרס והצפי של אויבנו, אפיזודה מעניינת היא שכל הטילים והאזעקות היום בשעות 4-8 ( רוב פעמים ) או מעט לפני שעת נץ החמה, ועד סוף זמן קריאת שמע ( בעל התניא 8.10 ) והמלחמה הנקראת "עם כלביא" למי שמביט בפירוש רש"י בשם המדרש, עם ישראל נקראו "עם כלביא" בגלל התגברותם כאריות לקום להשכים לקרוא ק"ש וכו' ואין זאת אלא אות, מאת הבורא להעירנו משנתנו, הרוחנית, ושלח את שליחיו לעוררנו אף במציאות הגשמית, ולסייע לנו להלום את שמנו "עם כלביא", אך זה חלק קטן מהפאזל האקטואלי, ביום שפרצה המלחמה, ( וביוזמת ישראל מה שהופך את הצד הישראל למתגבר-ארי-לביא ) בכל העולם היהודי, נלמד דף גמרא במסגרת "הדף היומי" שמדבר לא פחות ולא יותר על המדינות המעורבות במלחמה, והדברים מדהימים ומרתקים.  
הגמרא בתחילת מסכת עבודה זרה ( דף ב : )מספרת שלעתיד לבוא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא, אמר להם הקב"ה אל תכנסו לפני בערבוביא ( כל האומות ביחד ) אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה וחכמיה בפני עצמה, בכדי לבחון את הדברים, נכנסת לפניו מלכות רומי שטבעה יצא בעולם, ( רומא המפורסמת ) ולאחר מכן נכנסת מלכות פרס וכו'
והגמרא עומדת על כך מדוע רומי נכנסת ראשונה, ורק לאחר מכן פרס, ומדוע במדרש ר' שמלאי יש איזכור רק לשתי אומות אלו, ולא לשאר אומות העולם, הדיאלוג המתנהל אך ורק עם רומי ופרס ולא עם אומות העולם, והגמרא מבארת שרומא ופרס חשובים הם שמלכותם תמשך עד הדור של ביאת המשיח והגואל, ובבל ויוון לא נמנו, כי האימפריות האלו יכלו.
ומדוע הקדימו רומא לפרס כי רומא תנצח את פרס, באותו זמן, שואל תוספות הרי גם פרס תכלה לפני ביאת המשיח שהרי נאמר בגמרא בסנהדרין דף צח: "עתידה פרס שתיפול ביד רומי", ועונה מיניה וביה, שהכוונה בדור המשיח והגאולה, ולכן הדיאלוג של שני אומות אלו בלבד הובא, כי הנותרים לפליטה הן המשמעותיות לעתיד לבוא והשאר הרי לא יכולות להתכנס כיוון שכלו ואינם.
מביא תוספות ראיה לדבריו שפרס תכלה ממש סמוך לאחר ביאת המשיח, שהרי כתוב בגמרא שלאחר שרומי תנצח את פרס היא תפשוט בעולם 9 חודשים.
הקושי הוא כי מקור הפסוק לאיסוף אומות העולם לעתיד לבוא הוא "כל הגוים נקבצו יחדיו" וגו' ועוד שלמעשה נאמר שם שהם מגיעים בעירבוביא, אך למעשה רק הדיאלוג של של רומי ופרס שנמשכה מלכותם הוא שמפורט בגמרא.
הקב"ה שואל את רומי ראשונים במה עסקתם? זאת אומרת היאך קיימתם את רצוני, ובמה תזכו בשכר,  והם עונים "הרבה שווקים תקננו, הרבה מרחצאות עשינו, כסף וזהב הרבנו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל" מסביר רש"י: שיהא להם פנאי שמוצאין להשתכר בשוק, ומוצאין מזונותיהן וצרכיהם בלא טורח, ומתעדנין במרחצאות" 
ועונה להם הקב"ה "שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן את עצמכם, כסף וזהב שלי הוא שנאמר "לי הכסף ולי הזהב נאום השם צבאות" ( חגי ב ח ) כלום יש בכם מגיד זאת, האם מישהו מכם יודע להגיד מהו רצוני? "זאת" מורה על רצון השם שבא לידי ביטוי מפורש בתורה שהיא לשון הוראה איך לקיים את רצון השם, "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" התורה נקראת זאת, והיא לפני בני ישראל, כמדויק בפסוק, כי זה מה שמשאיר את עם ישראל נבדל ודבק ברצון השם, להבדיל מרומי.
"מיד יצאו בפחי נפש, יצאת רומי נכנסת פרס" ביאור מילת מיד הוא כי הם ממש מופתעים, הם באו כדי ליטול את שכרם בליבם.
ואז נכנסת מלכות פרס אותו הקב"ה שוב שואל אותם, את אותה שאלה, והם עונים "הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל"
מדוע הטענה של הפרסיים היא על הנאת עם ישראל מתשתיות, וכן מלחמות, ומה זה "מלחמות עשינו בשביל ישראל", מבאר רש"י וזו לשונו: "שווקים ומרחצאות וכסף וזהב הוא עסקן של רומיים, גשרים, כרכים, ומלחמות, עסקן של פרסיים" עכ"ל.
ויש להתבונן, גשרים, וכרכים, ניחא אך מלחמות הרי אין לעם ישראל הנאה ישירה מהמלחמה שלהם, אך נראה לבאר, שאצל הפרסיים הוא ע"ד השלילה, דהיינו, הם באים בטענה הרי שהם בנו את בית המקדש ( בית שני בנה כורש ) להבדיל מהרומיים שהחריבוהו כמבואר בהמשך הגמרא, כך שיש לבאר שהם אומרים שעצם זה שהם השאירו את התשתיות של עם ישראל ללא הרס ( וכפי שקרה בימים האחרונים, שבימים אלו ניתן לראות איזו הרס לתשתיות, גשרים, וכרכים הם יכולים לזרוע, והם נמנעו מכך בצורה מוחלטת, והמלחמות, הרי "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" ועם ישראל שב להשם בכל ליבו כאשר חרב חדה מונחת על צווארו, ואף מתאחד סביב מורשתו, וכפי שקרה במגילת אסתר, שבזכות גזירת הכיליון של המן בפרס, כשהוא קרא לעם ישראל "עם מפוזר ומפורד בין העמים ודתי המלך אינם שומעים" עם ישראל, מקבלים מאהבה את התורה שבעל פה, ואף מתרצים איש לרעהו ומתנות לאביונים, ומרבים אהבה שלום ואחדות.
ועונה להם הקב"ה: הכל היה לצורך עצמכם, והוא גם מסביר להם, "תיקנתם גשרים ליטול מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא, מלחמות אני עשיתי, שנאמר "השם איש מלחמה" ( שמות טו יג )
ויש לדקדק בלשון הגמרא, מדוע רק בטענה השלישית יש פסוק, וגם הלשון זהה, עם טענה דומה, שעל כסף וזהב אצל הרומיים, ובמלחמות אצל הפרסיים, עונה הקב"ה, לעומת הטענות שלכם הראשונות, גם אם אתם צודקים הרי לצורך עצמכם נתכוונתם, לעומת זאת בכסף וזהב וכן במלחמות ה' אומר להם "לא עשיתם כלום" כסף וזהב שלי הוא, ומלחמות גם אותם אני עשיתי.
הביאור לכך נראה שהטיעון השלישי הוא טיעון שמפרק מכל וכל את טענותיהם, כי לאחר שמבינים שאין להם כלום, הרי שגם המרחצאות והגשרים הם אינם שלהם כלל וכלל, כי להשם הארץ ומלואה תבל ויושבי בה,
וברור שמדובר על טענה גם כוללת, וגם מדגישה את נקודת הייחוד של רומי ופרס, רומי מסמלת את תרבות הגוף, ספרטה-ספורט, תחרותיות, קפיטליזם, עגל הזהב של "וול סטריט" זירת המסחר הגדולה ביותר בעולם, עם מליארדי טרנסאקציות של פקודות מסחר, ובעלת שווי השוק הגדול ביותר בעולם, כשהחברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בעולם, ובהיסטוריה נסחרות בה, על ידי כל האנושות, כולל אתכם, באמצעות כלל המוצרים הפנסיוניים, שמושקעים בה, וכן מדינת ישראל, התלויה כלכלית בארצות הברית,  ( לא בכדי שוק מניות עולה מסומן באמצעות שור, ואף נקרא שוק שורי, לעומת שוק יורד נקרא שוק דובי-היינו שוק שהוא בחינת אויב כפרס הנדמים לדוב )
הקושיה היותר גדולה היא הדיאלוג המתנהל לעתיד לבוא בין אומות אלו לבורא אינו ברור, הרי לעתיד לבוא, יצר הרע נשחט על ידי הקב"ה, ומדובר על דיאלוג כנה ואמיתי שמתנהל בין בורא עולם לאומות העולם, ואיך עולה בדעתם לומר לפני הבורא, שקר.
האם רומי- או התרבות המערבית, יכולה לומר לפני מי ששמו וחותמו אמת דבר שקר כזה שכל ייעודם היה למען ישראל?
ויותר מכך, הקב"ה לא עונה להם, שקרנים שבעולם, אלא שוטים שבעולם, ואז מתקן אותם בטיעונים שהם עצו לצורך עצמם, ומגיע לטיעון שעוקר את כל היסוד לטענה שלהם, שהם כלל לא עשו כלום, כי המרחצאות והשווקים שנבנו על רומי, הרי נבנו באמצעות זה שהרבו כסף וזהב, ואם הוא כלל לא שלהם הרי שכלל לא ההנו את ישראל, וכנ"ל לגבי מלחמות הפרסיים. הרי מדובר על עזות מצח, ועל שקר גס, ודיאלוג מנותק מהמציאות.
ביאור הגר"ח מבריסק לדיאלוג

ואמר הגאון רבי חיים מבריסק ( הובאו בחידושי הגרי"ז במהדורא החדשה על אגדות הש"ס בסוגייתנו ) מבאר את הדברים באופן נפלא,
הנה ידועים דברי המדרש על המילה הראשונה בתורה "בראשית"  ( הובא ברש"י הראשון בתורה ) בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית, ( והובאו שם פסוקים בהם התורה ועם ישראל נקראו "ראשית" עיין שם )  אך העולה מן הדברים, הוא שבריאת העולם, היא למען התורה ולמען עם ישראל.
והנה כתב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות וז"ל: ונשאל בכאן שאלה אחת והיא שיוכל אדם לומר אתם אמרתם שהחכמה האלוקית לא המציאה דבר לריק אלא לענין, וכי כל היצורים שמתחת גלגל הירח, הנכבד מהם הוא האדם, ותכלית היות האדם, לצייר לנפשו המושכלות, ואם כן מדוע המציא הקב"ה כל האנשים אשר לא יציירו מושכל לנפשם, ואנו רואים שרוב בני האדם ערומים מן הערמה, וריקים מן החכמה מבקשים התאווה, ושהאיש החכם המואס בעולם הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות.
התשובה על זה, שהאנשים האלו נמצאו לשתי סיבות, האחת להיות משמשים להאחד ההוא לצוותא וכו' ואין בחיי מתושלח מה שיספיק ללמוד אלו המלאכות שהאדם מצטרך במחיתו לכולם צורך מוכרח, ומתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות החכמה, על כן נמצאו שאר בני האדם לתקן אלו המעשים הצריכים אליהם במדינה כדי שימצא החכם צורכו מזומן ותתיישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה וכו' ואם יאמר איש שהרי אנו רואים שוטה וכסיל והוא שוקט בעולם לא ייגע בה, ואחרים עובדים אותו ומתעסקים בעסקיו, ואפשר שיהיה המשתמש בעסקיו איש חכם ונבון, ואין הדבר כאשר יחשוב שמנוחת הכסיל ההוא כמו כן עובד ומכין הטוב ההוא לאיש אשר חפץ הבורא לתת לו, שאע"פ שהוא נוח ברוב ממונו או רכושו, יצוה לעבדיו לבנות ארמון כליל היופי ולנטוע כרם חשוב כמו שיעשו המלכים וכל הדומה להם, ואפשר שיהיה הארמון ההוא מזומן לאיש חסיד יבוא באחרית הימים ויחסה בו יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם, ויהיה לו סיבה להנצל ממות כמו שאמר "יכין וצדיק ילבש" ( איוב כז יז ) או יקחו מהכרם ההוא כוס יין יום אחד לעשות ממנו צרי הנקרא תריקאה וימלט בו האיש מן המות איש תמים ושלם אשר נשכו האפעה, וכן מנהג הקב"ה וחכמתו אשר העביד בה הטבע עצות מרחוק אמונת אומן וכו' והסיבה השנית במציאות מי שאין בו חכמה מפני שאנשי החכמה מעטים מאד וכו' וע"כ נבראו ההמון לעשות חברה לחכמים שלא ישארו שוממים וכו' עכ"ל.
לאור דברי הרמב"ם הללו מבאר הגר"ח זצ"ל, שרואים אנו שכל הנהגת העולם וכל מה שנעשה בקרוב או ברחוק הוא בשביל התורה ולומדיה, שיבואו ביום מן הימים ויהנו מזה, ומסילת הברזל שנסללה מפטרבורג ( רוסיה ) לברלין ( גרמניה ) הרי שהוא בשביל שבן ישיבה יוכל בנקל לנסוע לוולאז'ין ( ופסי הרכבת אשר נסללו לפני שנים רבות לולדיסטוק במזרח הרחוק, הרי בוודאי שתכליתו נתקיים בכך שבני תורה שנסעו במלחמה זו לשנחאי יהא להם דרך נוחה לנסוע, כי רק בשבילם הוא נעשה, וידוע שמסילת הרכבת שבה ניצלו במלחמת העולם השניה בני ישיבת מיר, הייתה פעילה פעמים בודדות והופצצה ממש לאחר שנסעו בה. )  ואם אנו לא מבינים זאת, הקב"ה מרחיק עצות מרחוק, ואשר במשך הזמן בא הדבר אל תכליתו.

וזהו אשר יבואו אומות רומי ופרס לעתיד לבוא ויאמרו שכל מה שעשו לא עשו אלא למען ישראל, שיתעסקו בתורה, שהרי התכלית המכוון הוא בשביל זה, וע"ז יאמר להם הקב"ה "שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא לצורך עצמכם" והיינו שלמרות התכנית האלוקית שלי, הלא בקבלת שכר אין מדובר על מטרה או תכלית אלא על המאמץ והדרך שאתם כיוונתם, והרי כל כוונותיכם היו אלא לצורך עצמכם, כך שבוודאי לא מגיע לכם שכר על זה.
( וכשנאמרו הדברים לפני ר' ברוך בער זצ"ל אמר: אם שביאור הגמרא נכון הוא כמו שאמר הרבי ( הגר"ח ) אבל מ"מ יהא חוצפה מצד הגוים לטעון כן…)
ובסוף הדברים, הובא בשם הרב מבריסק, שעל טענתם שהם קיימו את התורה, שהרי עשו למען ישראל, והקב"ה עונה להם את דבריו, יש להוסיף, אם אכן עשיתם זאת למען קיום התורה, ומאהבתכם את ישראל המקיימים אותה, איך מעולם לא הבעתם ענין בלימודה, מעולם לא נכנסתם לבית המדרש, אלא בהכרח שכל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם.

הגמרא בעצם אומרת שלעתיד לבוא הוא זמן הגמול והשכר, לא יהיה מציאות של מחיר שהגוים עשו למען התורה, והלא הגמרא אומרת בהמשך "ראה ויתר גוים" שהתיר להם 7 מצוות בני נח, בכדי שלא יקבלו עליהם שכר כמצווה ועושה, בגלל זלזולם במצוות אלו, למרות החיוב שלהם, כך ש 7 המצוות שלהם אינם יכולים להחשב שכר מצווה, ועיסוקם בדברי החול המדוברים אינם עומדים להם לזכות החזקת תורת ישראל, מהסיבה שלא עשו זאת למען ישראל, אלא למען עצמם, והיינו שכוונתם הייתה ההיפך הגמור, שווקים – להושיב בהם זונות,
ולא לעיסוקי שוק מסחרי, והיינו שאומות העולם הטו לב ישראל מקיום התורה בצורה שלימה, לתאוות העולם הזה, או גרוע מכך נלחמו בעצם המציאות הרוחנית שהייתה בהם, כמו שהיה לאורך כל ההיסטוריה, או שגרוע אף מכף עסקו הלכה למעשה בגזירות כליון גופם, כך שאינו ענין לכך שהקב"ה שלח את פורעניות אלו למען השיב לב בנים על אבותם הרי מטרותיהם היו השמדתם המוחלטת ומחיקת עמו, עוסקי תורתו, ושמו.
ביאור נוסף בדברי הגמרא
הצעה נוספת אולי ניתן להציע בביאור דברי חכמינו הנזכרים, בהקדים מה שכבר הזכרנו בהערות, שעם ישראל, וקבלת תורה מאת השם יצרו בסיס ערכים לכלל העולם, הן בהיבט הדתי, והן בהיבט הסוציאלי והחברתי, בהתנהלותו הכללית.
נצטט כאן כמה מקורות של ספרים מוסמכים הנוטעים כמסמרות יתדות אלו, כמו שכתב בשם כמה מקורות הרב ברוך אפשטיין זצ"ל בעל התורה תמימה בספרו מקור ברוך ( וילנא תרפ"ח ) על טענת בעל 'בחינת הדת' למקורות הקבלה, שנמצא כי חכמי הנוצרים בנו עליה יסודי אמונתם.
וכך מגיב 'המקור ברוך' על טענה זו  וז"ל: הנה בכלל דבר כזה לא חדש הוא לנו, וכבר מאז ומעולם, הורגלנו להיות אור מאיר לבאי העולם, ושאחרים ישתמשו בטובי קנייננו, אם בדרך ישרה וסלולה, (אז כאשר ימצאו חפץ בדרך זו ) או כי יהפכום ויצרפום להתאימם לדעותיהם הם, לשיטותיהם וענייניהם שלהם, וכמו שכתב החוקר הגאוני ר' יהודה אריה מוסקאטו, ראש לחכמי עיר מפוארה, עיר מלאה בחכמים וסופרים בזמנו, במאה הרביעית לאלף הזה, היא עיר מנטובא, באיטליה, ובספרו 'נפוצות יהודה' הוא כותב: "כי כל חכמות אומות העולם – משלנו הם, וכל אשר להם ברוח – לחמנו הם, ולקיים מה שנאמר בנבואת העתיד ( ישעיה ס' ) " והלכו גויים לאורך" עכ"ל.
ומעין רעיון זה כתב הפילוסוף היווני טיטופרטוס, תלמיד מובהק לאריסטו, בספרו 'על הפילוסופיה' בזו הלשון: "עם נפלא הם היהודים, רבים מהם הקדישו את חייהם ללמוד וללמד תעלומות חכמה ודעת החיים והעולם ומלואו, ויעניקו מתורתם לכל באי עולם" עכ"ל.
ודברים נרגשים ביותר כתב המחוקק הדתי הגרמני לותר בזו הלשון: "עם היהודים נבחר מאת ההשגחה העליונה להפיץ תורה ודעת בעולם, והוא "הדופק הדתי" היותר נרגש וחזק בעולם" עכ"ל. ( ספר לותר חוברת 25 צד 409 )
ובמקום אחר הוא אומר: על ידי היהודים זכו כל בני האדם למתנת אלוהים בכתבי הקודש, והם, היהודים, יחשבו לבנים ואזרחים, ואנחנו לגרים ואורחים, ודי לנו, כי נזכה בפירורים הנופלים מעל שולחנם" ( שם צד 260 )
ועוד כעין זה כתב אחד מגדולי הסופרים האשכנזים { גרמניה מערב אירופה } בדור הקודם, היינריך היינע "כי יחס היהודים לאומות העולם הוא בערך יחס השמרים לקמח, כי כמו שמעט כמות השמרים, מכינה את רוב כמות הקמח לעשות ממנו בצק משגשג בכמותו ואיכותו ולעשותו הדר ויפה במראהו וטעמו, כך אומת ישראל המעטה מכל העמים, מכינה את אומות העולם הרבים והכבירים לעלות במעלת השלמות והמידות" עכ"ל.
ועוד מדבריו, "כח היהודים ניכר ביותר בפינה זו ( מהוראה כללית לעולם ), הכח הזה היה אדיר ובלתי מנוצח בכל מקום ובכל זמן מזמן התורה, גויי קדם, ובני ימי הביניים היותר תקיפים, הרגישו את ההשפעה הכבירה הזו עליהם, ועל כן התמרמרו תמיד על היהודים, ובזה טמון סוד השנאה הנצחית מעמים לישראל, או יותר נכון – סוד הקנאה עכ"ל.
ומעין הוראה זו כךב סופר אשכנזי ( נוצרי ) מפורסם בתחילת המאה שעברה ( למנין המדינות ) שרעק, ונעתק לרוסית ושם בצד 81 בהערה כותב בזו הלשון ( מתורגם לעברית ): "מכל הדברים שהזכרנו, נראה גלוי, שהידיעות הטובות והשלמות, ממוסר השכל ונועם המידות המשובחות שאנחנו מוצאים היום בספרי קדמוני האומות, כמו הבבליים, המצריים, הערבים, היוונים, וזולתן – **כולן ממקור ישראל נודעים, ומהם למדו וקיבלו סופרי ( חכמי ) האומות הנזכרות, אם מפי סופרי ישראל, או מספריהם, אך הם העלימו מהעם מאין באו להם הלימודים האלו. עכ"ל.
**ואחד מטובי משוררנו ( רש"ג ) מתאונן על מר גורלנו בחיים ובדאבון לב ונפש מרה הוא קורא ברגש:
"ראשית גויים ישראל, מורה לשוכני ארץ, ועצמו הוא, הה, רצוץ שבור, פרץ על פרץ" !
ואחד הכהנים הגדולים לדת השלטת במדינת אשכנז בתחילת המאה שעברה ( המאה ה 18 למניינם ) קארל ווילהעלם יוסטי, והוא ראש הכהנים הפרותסתנטיים, ומורה חקר דת אלוה ( תיאלוגיה ) בבית המדרש הגבוה ( אוניברסיטה מאגבורג, ביקר פעם אחת בבית ספר עירוני, הוא ועוד כהנים עמו, ויבחן את התלמידים בידיעת הדת ובלימודי חול, וישחרם מוסר ויורה להם אחרים אורחות חיים ישרים, רצוים לשמים ולבריות, ואחרי כן פנה אל התלמידים העברים שבבית הספר ההוא וישא מדברותיו אליהם ויאמר: אתם זרע אברהם, הנכם זרע ברך השם, לו רק בקצה מחרישתו ידע החורש אל תלמי לבכם, ואך פעם אחת יפקדם להשקותם ולהרוותם – הלא תפרחו כנטעי נעמנים, וע"כ קל להבין מדוע אך מאתכם יצא אורה לעמים".
ויותר מזה כתוב בקונורזציון ( בית ספר למוזיקה קונסורציום ) לקסיקון לבראקהויז בערך "נאטען" ( ב' ) בשם חכמי העמים בחכמת הזמרה "כי תוי הזמרה והנגינה בכלי ובפה אשר קבעו חכמי הנגינה נבנו על יסודי ואדני 'הטעמים' אשר לשפת העברים" ( סימני הנגינה במקרא -טעמי המקרא המוכרים לנו מקריאת התורה )  
וראש התיאטרון הקיסרי בווינה אברהם זאנטאעל, שעמד על משמרתו זו במשך 35 שנים, היה אומר תמיד, "כי רק למולדתו היהודייה עליו להודות על כשרונו ומידותיו הנעלות, וכי על ידה
השפיע טובה רבה לעולם החזיונות" ( הצגות תיאטרון  ) ( שם )
ונפלא הדבר, כי דעה זו, אשר תעודת עם ישראל להשפיע מקנייניו הרוחניים על באי עולם – דעה זו רכשו להם אף הרבנים הרפורמים הקיצוניים, כי כן החליטה אספת הרבנים האלה, בעיר פילדלפיה באמריקה, בחודש סיון שנת תרל"ט: "כי אין לקוות לקיבוץ גלויות, יען כי פיזור ישראל בעולם, הוא בכוונה מאת ההשגחה להפקידם למורים ולמדריכים לכל גויי הארץ".
אליה וקוץ בה!
וכל כך היה לנו מחזה זה מהשפעתנו הרוחנית על עמים זולתנו לחזון נפרץ, עד שכמעט נאמין, כי כך צריך להיות, כי חובתנו וזאת תעודתנו בחיים, וזאת זכות קיומנו, וכי יש לבאי עולם הזכות והמשפט לתבוע מאיתנו להאיר להם את דרכיהם וחייבם בכל ענייניהם ! עכ"ל 'המקור ברוך' ר' ברוך אפשטיין בעל 'תורה תמימה'.   
לאחר הקדמה זו נבאר את דברי הגמרא שאינם מובנים לנו במסכת עבודה זרה דף ב : כך,  מכיוון שיסודות דתם מבוססות על תורת ישראל, הם באים ואומרים שאמנם מעשיהם היו חול, אך הבסיס היה למען קיום התורה שהרי בסיס דתם היא התורה, אך הקב"ה, עונה להם שוטים שבעולם, מכיוון שלמעשה הייתם עסוקים בכסף וזהב, גשרים שווקים להושיב בהם זונות, ולא בדרך ארץ ותורת אמת, וכן לא קיימתם את המצוות וכפי שנאמר שמבעטין בסוכה ויוצאין וכו' והיינו שאין שום משמעות לחיקוי שלכם, כך שלמרות שהם לתומם חושבים שיש קשר כל שהוא לספר תורה המונח בחיקו, הקב"ה בצורה חד משמעית, אומר להם שאין שום קשר, והסיבה היסודית יותר לכך, כי התורה בעצמה, לימודה וקיום מצוותיה המעשיות, הן הן קרש ההצלה היחיד שיכול לאחוז בו אדם מלשקוע במצולות חומריות הטבע, ולהתעלות מעל נטיותיו, ותאוותיו, ואם כן מכיוון שלמעשה, לא קיימתם את התורה, אין ספק שכל מעשיכם היו לצורך עצמכם, מאינטרסים אישיים, כך שגם אם באמת כדבריכם עשיתם למען ישראל, זה היה מאינטרס אישי, כי גם נתינה יכולה להיות נטילה מוחלטת, כשליטה של הנותן במקבל, כפי שמבואר בגמרא ( ע"ז ו: ) שנכרי שמלווה לישראל מעות מודה לע"ז שלו, כי שמח שישראל זקוק לו, זאת אומרת שגם בנתינתו אנו חושדים שהמניעים שלו מאינטרס אישי, ולכן הוא יודה על כך לאליל שלו, כי לא שייך להנתק ולהטהר מנגיעות האדם בעצמו ללא תורה ומצוות.
כי המצוות נועדו לצרף את נשמת האדם, את נפש הבהמית שבו, שהרי עיר פרא אדם יוולד, וגם לאחר כל זה כולי האי ואולי.

הגמרא הזו נלמדת בכל העולם היהודי כולו, במסגרת לימוד הדף היומי העולמי שנוסד על ידי ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל לפני כ 100 שנה, התורה היא הוראה, וכשהרבים לומדים אותה יחד, ניתן לראות את האקטואליה שבה יותר בבהירות, הנה בדיוק במועד הלימוד של דף זה, מלכות רומי, רומא – היא ערש התרבות המערבית, גדולי הפילוסופים שהניחו את יסודות החכמה, וההשקעה במשאבי העולם ופיתוחם היו מרומא, והעולם המערבי כיום הוא הוא רומא, בדגש על ארצות הברית של אמריקה שהיא יותר מכולם קטר העולם החופשי, בעלת הכלכלה הגדולה בעולם, ערכי הקפיטליזם וחופש דת הם אבני היסוד בדרכה, לעומת זאת פרס, כשהגמרא שואלת מדוע רומי נכנסת לפני פרס, היא עונה כי התורה בעצמה ( דניאל ז ) בפסוק "וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב" ורב יוסף שהיה מגדולי האמוראים, מבאר שהפרסיים נדמו לדוב בסרבולם, אכילתם, ומראיהם ( ומגדלים שיערם כדוב – שעירים ירקדו שם ) ואי אפשר שלא לחזות בפלא הגדול בהיסטוריה, שבו בדיוק במועד לימוד הדף הזה, לא רגע לפני ולא אחרי ( לימוד הש"ס במסגרת הדף היומי אורכת כ 7 שנים ) ארצות הברית של אמריקה, תוקפת את אירן-פרס, כשתשאלו אותי ממתי אירן-פרס היא אימפריה עולמית, התשובה לכך ממש ברורה, מדובר על הטריגר המוביל, את פעולות הטרור בכל העולם כולו, ובפרט במזרח התיכון, כמו כן, מאחר שהאימפריות הגדולות דוגמת רוסיה-של פוטין, וסין-מזה שנים, תומכות בגלוי ובסתר באג'נדה האירנית-פרסית, הרי שמכך יכולה להתפתח מלחמת עולם, כשבעלי הבריתות שהם האימפריות הגדולות נסחפות לתוך מלחמה, כך שפרס-היא אירן, עם ישראל, לאחר 2000 שנות גלות סבל ייסורים פוגרומים ורציחות, ושואה שמוחקת שליש מהעם תוך זמן קצר ובצורה שיטתית ומחרידה מחשבות, מגיעה בדרך לא דרך, לארץ ישראל, שם קם לו העם היהודי, נפלאות הן דרכי האל, אם היו אומרים למישהו לפני 400 שנה, את הדברים למרות הציפייה היומיות לחזות בשוב ה' לציון, כפי שהוא ממלמל יום ולילה בתפילתו, היה נראה לו הדבר הזוי ומנותק, הסיכוי שעם ישראל ישרוד, ללא צבא, ובכלל מבחינה תרבותית, שואף לאפס, וכשאנשים מחפשים לראות את כוחו של אלוקים, כאילו הוא קוסם שאמור לבדר אותם בשידוד מערכות הטבע, הרי שתעודה זו, היא העדות לניהול מדויק של הבריאה, כנודע, המשיח נולד מיהודה בדרך ובצורה שהיא לא שגרתית ונראית "לכאורה" לא ישרה, יהודה הולך לרעהו העדולמי ובדרכו הוא פוגש באשה שנראית לו פרוצה, מדובר על אדם מורם מעם, על החזק והגיבור בשבטי י-ה, והרי גבורת האדם היא קודם כל מול עצמו ועל נטיותיו, והנה לא רק שהוא מביא איתה את הילד שממנו יגיע משיח, הוא גם לא משלם, ואף שוכח מהמקרה, נשמע ממש לא מוסרי, כמו כן, אחת החוליות המשמעותיות בשלשלת מלך המשיח הוא דוד המלך, שהוא בעצמו "משיח" משיח בפשוטו היינו מי שנמשח על ידי שמן משחה, והכתרתו היא לא רק אנושית אלא גם אלוקית, ויש הסכמה מלאה על מינויו, והוא אמור להיות משבט יהודה, כנאמר "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולא יקהת עמים" זו צוואת יעקב אבינו לבניו, שנאמרה ברוח הקודש, כולל האפשרות של גילוי קץ האנושות במתכונת שאנו מכירים, שתשתנה עם בואו של אותו מלך משיח, דוד המלך, הוא נכדה של רות המואביה, ורות המואביה היא צאצאית ישירה של האומה שנאסרה לבוא בקהל ישראל לנצח, "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם" ולא רק זה, היא מתעקשת לבוא עם חמותה נעמי, חזרה לארץ ישראל למרות הקשיים שהיא מערימה עליה, היא דבקה בה, ביום שהיא מגיעה לארץ, גדול הדור, שהוא בועז ( שהוא צאצא ישיר של יהודה ודרך נחשון בן עמינדב-הזכור לנו מקפיצתו ראשון לים סוף לפני קריעתו) בועז הישיש מבין שרות היא ערירית, וההלכה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם- עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית" עדיין לא ברורה, ולכן מי שאמור לשאת אותה, לאחר מות בעלה, ולקיים בה את מצוות ייבום ולהקים שם לבעלה שנפטר ממאן לקיים מצווה שהיא כביכול בעבירה, אך לבועז הישיש שהיה גדול הדור, ולפי החישוב היה בן 400 שנה, ההלכה ברורה, כי הוא קיבל מסורת והוא ממעתיקי השמועה שהיא תורה שבעל פה, שמשה רבינו לימד באוהל מועד, הוא יודע בוודאות "הלכה למשה מסיני" מואבי ולא מואבית, ובהיותו בקרבת משפחה לבעלה של רות הוא מקיים באותו לילה מצוות ייבום, ונושא אותה לאשה, הערפל סביב הנושא שוב חוזר, יום למחרת בועז נפטר, מאותו לילה יצא עובד שהוליד את ישי אבי דוד המלך, שבעצמו סבל לאורך כל שנות ילדותו עד היותו למלך גם הוא מבעיית ייחוס, כאשר אחיו משאירים אותו להיטרף על ידי כוחות הטבע כדי שיוכלו לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה, אך למעשה הם חושדים באימו אשת ישי שדוד אינו מישי אלא מאדם זר, מכיוון שישי פרש מאשתו, וכשביקש להיות עם שפחתו, ריחמה השפחה על גבירתה והכניסה אותה במקומה, ללא ידיעתו, ישי הוא צדיק עליון, הוא אחד מהאנשים שמתו אך ורק בגלל שיש את גזירת המיתה בעולם "עטיו של נחש" ( בבא בתרא דף יז. ) כך שלגבי מכלול השיקולים שהיו שם איננו יודעים יותר מדאי פרטים, אנחנו רק יכולים לדעת שכל כוונותיו היו טהורות, אחרת היה בו חסרון שהוא חטא, זאת אומרת ישי היה אדם שלם בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, כשנולד דוד, אימו של דוד לא רוצה לבייש את בעלה ולגלות לו שהיא יודעת שהוא ביקש להיות עם שפחתו, היא נוצרת את לשונה שנים, ובשנים האלו אחי דוד אביו וכל העולם חושב שהוא ממזר, היותו אדמוני ועז אף נותנת גושפנקא תדמיתית עליו, כמו שאמר רבי עקיבא "מעזות המצח של האדם ניתן לראות שהוא ממזר", עזותו באה לידי ביטוי שגם כאשר זורקים אותו לכלבים, ואם היו שם כלבים ניחא, לאריות ודובים, הוא גובר עליהם, ומעיד על עצמו לפני שאול "גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך", עזותו היא עזות הקדושה, הנובעת מגבורה אמיתית, כמו שנאמר על עם ישראל "עזין שבאומות" והסימן לכך היא שהוא מוכן לסכן את חייו עם עזות זו הוא פונה למלך ישראל, בכבודו ובעצמו, שאול המלך, המלך הראשון של עם ישראל, ומבקש להלחם בדמות מפלצתית בשם גולית, כאשר כל טובי הלוחמים של שאול מתחלחלים רק למראהו, ולא היה אדם שנצחו מעולם, חודשים על חודשים עם ישראל יושב על הגדר, וחושש לפתוח במלחמה מכיוון שלפלישתים אוביהם המושבעים יש לוחם שהוא לא אנושי, דוד לא רק נער שאינו למוד מלחמה, דוד מגיע להרוג אותו עם אבן, וגולית נבעת ונעלב "הכלב אנוכי שאתה בא אלי עם מקל"
אך משפט אחד מורה על עזות שמהולה באחריות ואהבת עם ישראל וחיבור עצום לבורא עולם, הוא המשפט שדוד אומר לו ובכך מקדש את שמו של הקב"ה בעולם, ומראה יסודו מנין הוא "אנוכי בא אליך בשם השם אלוקים צבאות" עם חיבור כזה לבורא עולם, אי אפשר להתמודד, לא גולית ולא פצצה גרעינית, לא מעצמת על כמו גרמניה הנאצית השולטת באלימות בעולם ובאומות, והראיה לכך מאוד פשוטה, עם ישראל חי.
ובמקביל לכך, דומני שיש לומר, עם ישראל הגיע לארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, שחלק ממטרותיה המוצהרות היו, למחוק את שם השם מהלכסיכון הלאומי, ולהפוך אותו לאמונת איש בביתו, או אי אמונתו בביתו, ההשכלה יצרה דמויות של אנשים שהם עדיין יהודים, ומהם הגיעה הישועה, אך יהדותם הייתה להם לרועץ, לחלק מהם בוודאי, חלקם היו מעדיפים שעם ישראל יהפוך לאומה בתוך כלל האומות ולא יהיה ניכר שום הבדל בינהם, הקב"ה למען עם ישראל, סובל בסבלותם, למרות שסבל העם מקורו בחטא, שהרי מהות הייסורים הם תוצאה של חסרון מציאותי שנוצר, עדיין כואב לו, והוא מוכן למען מטרה זו, ששמו יוכפש ולא ייזכר בפי ישראל, ובלבד שעם ישראל יגיע לארץ ישראל, ויכונן בה יישוב, כי יודע השם, שדרך רשעים תאבד, והגאולה חייבת להגיע בצורת של הסתר פנים, ולפעמים ההסתר הוא שהקב"ה בעצמו נסתר, כמו שלא נזכר שמו במגילת אסתר, אך הוא מציץ מן החלונות והחרכים, לראות היש משכיל דורש את אלוקים, והוא לדודו כמו שדודו לו, וזוכר את רעהו ורע אביו ( עי' רש"י שבת לא. שהוא על ה' ) ברור שאווירת פריקת העול והכפירה הייתה עולמית, ותנועת ההשכלה שמייסדי המדינה העריצו את מנהיגיה, והיו מושפעים מהם, זה רק חלק קטן בפאזל של התוכנית האלוקית של הבורא, בעל חכמת הקבלה, אמרו שמידת הדין, כוחות הרשע העליונים, מקטרגים על עם ישראל כאשר הקב"ה רוצה להביא גאולה, כפי שנאמר לפני קריעת ים סוף "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי זרה" מיכה אחד מהילדים שניצל מלהקבר בתוך אחת מפירמידות מצרים כלבנה שהייתה ממולאת בתינוקות יהודים, נטמע בתרבות המצרית שהינה עובדת אלילים, ועם ישראל מגיע ל 49 שערי טומאה, עוד יום אחד ולאחר הגיעם לשער החמישים לא הייתה גאולה, הרמ"ק בספרו "תומר דבורה" מסביר, שכחלק מזה שאנו צריכים להידמות לבורא בתכונות של יג' מידותיו "רחום וחנון ארך אפים וכו'"
ה' מקיים את האדם, את הבריאה כולה, "מחדש בטובו כל יום מעשה בראשית" ואדם שחוטא ועובר על רצונו, הרי שהוא הופך את הקב"ה ל"נושא עוון" וארך אפים, סבלנות כזו רק עליה ניתן לומר "במקום שאתה מוצא גדולתו אתה מוצא ענוותנותו", מיכה, שבסוף גם הרשיע, והקב"ה יודע מראשית אחרית, ויודע שהוא גם לא ישוב בתשובה, מוביל אותו עם כל עם ישראל, בתוך הים ביבשה, הוא חלק מכלל ישראל הנגאל כעת, בניו אהוביו, וכל הסתר פנים זה, הוא למען לא יהיה קיטרוג על גאולת ישראל, אך "במסתרים תבכה נפשי" הקב"ה מחכה לכל אחד ואחד מבניו, רק שיכיר שיש כוח עליון שמנהל את העולם, הדברים לא קורים מאליהם, ולאחר ההבנה הזו, יסיק את המסקנות בכדי להידמות אליו, להיות "רחום חנון" וגם ארך אפים ונושא עוון, אם מישהו מכעיס אותנו, בוודאי אם הוא מישהו שכולו תלוי בנו, או שהענקנו לו משאבים, הרי שהתסכול שפורץ מאיתנו, על כפיות הטובה, ועל האטימות של המקבל שאינו מכיר לא בטובה, ויותר מכך גם לא בנו, ולא נותן את המקום הראוי לנו, ורואה אותנו בצורה שאנו מצפים שאנו נראה, הציפיה היא שנזכור שגם אנחנו לא תמיד עונים על הציפיות, וכדאי לנו ללמוד מהגדול מכולם, ובכך לדבוק בדרכיו, ולהשפיע שפע של רחמים וחסדים לכל העולם כולו.

שיהיו הדברים לעילוי נשמת סבתי מרת שרה אסתר בת לאה ז"ל שהיום יום השנה הראשונה לפקודתה, שנדלה ונשים את לבנו מחשבות טובות, בכדי שהחיים יתנו אל ליבם, ומעשינו יהיו עילוי לנשמתה.
ותעמוד למליצת יושר לכל צאצאיה ולעם ישראל.
לזכות החזרת שבויי מלחמת 'חרבות ברזל' ולע"נ הנשמות שהלכו לעולמן במלחמת זו, וכן במלחמת אירן-ישראל 'עם כלביא', שנזכה בקרוב לשמוע את השופר הגדול המבשר את גאולת עמנו, ופדות נפשנו נצח, וגר זאת עם כבש, ושלום ישכון בעולם, ומלאה הארץ דעת ה' כמים לים מכסים, ותחזינה עיננו בשוב ה' שבות עמו ישראל, ושכינתו לציון ברחמים. אכי"ר.